במעון הדר טל – הקירות לא נשארו לבנים לרגע. הם הפכו לתפאורה של סיפור מתוק שמתחיל כל בוקר מחדש. ילדות מחייכות מתנדנדות בבלוני אוויר, תינוקת חובקת דובי בערסל צבעוני, שערי עץ בצבעי פסטל משתלבים בבית קטן עם חלון הפתעות – וכל פרט מצויר באהבה, עדינות ותשומת לב לפרטים הקטנים שמרכיבים עולמות פנימיים. האיורים שומרים על קו עיצובי נקי – שמיים תכולים, עננים לבנים, ציפורים חולפות – כמו רגע רגוע מתוך ספר ילדים.
הקירות לא רק יפים – הם מדברים בשפה של ביטחון. הם מספרים על מקום שמכיל, שמאפשר להיות ילד באמת. התנועה בין החללים מלווה בדמויות חייכניות, בצבעים שמשרים שלווה, ובתחושה שהמעון הזה מבין כמה חשוב שיהיה מקום בטוח, שמח ומלא דמיון לקטנטנים. העיצוב אינו צועק – אלא לוחש בעדינות את מה שכל ילד צריך להרגיש כשהוא נכנס למעון: אני רצוי, אני אהוב, אני בבית.
